כאשר אנו מחסנים, אנו חושפים את הגוף לגורם (פתוגן) מוחלש או מומת של מחולל המחלה אליו נחשף הכלב .מטרת החיסון היא לייצר תגובה ו"זיכרון חיסוני" וכך להכין את המערכת החיסונית למקרים בהם תצטרך להתמודד עם הפתוגן.
כלבת היא מחלה שנגרמת ע״י וירוס הכלבת (Rabies virus) הוירוס יכול להדביק מגוון רחב של יונקים כולל בני אדם.
המחלה קטלנית מאוד ומובילה למוות ביסורים. שכיחה בקרב משפחת הכלביים והיא נחשבת אנדמית לישראל, שכיחה בעיקר באזור עמק המעיינות, הבקעה ורמת הגולן.
בישראל, מתוקף פקודת הכלבת, יש חובת חיסון כלבת + אגרת כלבת שנתית.
חיסון כלבת שנתי
חיסוני משושה
חיסון המשושה בכלבים מורכב משישה חיסונים שונים נגד מחלות אשר נפוצות בקרב כלבים וגורי כלבים.
חיסון המשושה ניתן לראשונה בגיל 7-8 שבועות וזאת מאחר ועלינו לחסן רק לאחר התחלת ירידת הנוגדנים האימהיים. גור כלבים יקבל 3-4 חיסוני משושה כאשר צריך להמתין 3-4 שבועות בין חיסון לחיסון ולהקפיד לסיים את מתן החיסונים עד לגיל 4 חודשים.
כלב בוגר צריך לקבל חיסון משושה שנתי על מנת לשמר את היעילות החיסונית ומאחר וחלק מגורמי המחלות אשר נגדם המשושה פועל הם גם זואונטים (עלולים להדביק בני אדם).
גורמי המחלה שנגדם החיסון עובד הם:
Canine Distemper, Adenovirus type 1, Adenovirus type 2, Parainfluenza, Parvovirus
וכנגד 2 זנים של לפטוספירה : Leptospira canicola ו- Leptospira icterohaemorrhagiae.
וירוס פרוו בכלבים (Canine Parvo virus) : מחלה ויראלית מדבקת ועמידה מאוד, וירוס הפרוו הוא אחד מגורמי המחלה המסוכנים ביותר לגורים ואף לכלבים בוגרים. הוירוס נפוץ בהפרשות ששל כלבים חולים (צואה, שתן, ריר ועוד). והוא מסוגל לשרוד בסביבה החיצונית עד לכשנתיים!
עם ההדבקה, וירוס הפרוו תוקף את מערכת העיכול, שם הוא גורם להרס התאים, ועם התקדמות המחלה הוירוס עלול להתפשט למערכות נוספות כגון מערכת החיסון ולגרום לדיכוי חיסוני. הסימנים הקליניים הנפוצים הם : שלשולים דמיים, הקאות, אפתיה ולתרגיה, ירידה בתיאבון וחום. בבדיקות דם נראה דיכוי חיסוני משמעותי עם סימני התייבשות ואובדן חלבון. השלשולים התכופים והדמיים, בשילוב עם ההקאות והירידה בצריכת המים והמזון עלולים להוביל להתייבשות קשה, אנמיה ואפילו למוות.
הטיפול במחלה הוא מאוד אינטנסיבי ומחייב אשפוז עם עירוי נוזלים לווריד, שילוב של מספר סוגי אנטיביוטיקה, נוגדי בחילה, מגיני מערכת עיכול ומשככי כאבים. לעיתים קרובות יש צורך בממתן עירוי פלסמה או דם. לצערנו היום אנו רואים זנים עמידים ואלימים יותר של וירוס הפרוו אשר פוגעים גם בכלבים מחוסנים, על כן חשוב מאוד להקפיד על חיסונים שנתיים.
וירוס כלבלבת בכלבים (Canine Distemper virus): מחלה ויראלית מסוכנת מאד המועברת דרך הפרשות הכלב החולה כמו: צואה ,שתן, רוק והפרשות מהאף והעיניים. המחלה מובילה לפגיעה במערכת הנשימה, העיניים, מערכת העיכול והעצבים ועלולה לגרום למוות.
התפרצות המחלה שכיחה יותר אצל גורים אשר חיים בצפיפות או בכלביות (לא ניתן לשלול פגיעה בכלבים בוגרים). הסימנים הקליניים הנפוצים הם : הפרשות דלקתיות מהנחיריים והפרשות דלקתיות מהעיניים (משטח מגע מלחמית העין משמש כלי לאבחון המחלה).כמו כן יתכנו שלשולים הקאות, אפתיה ולתרגיה, ירידה בתיאבון וחום ובשלבים מתקדמים ניתן לראות קשיי נשימה וסימנים נוירולוגים.
חשוב להבין שבמקרה של וירוס הכלבלבת, הקפדה על פרוטוקול חיסונים תקין מקנה לרוב הגנה מוחלטת מהדבקה ומחלה.
דלקת כבד נגיפית (Canine Adenovirus type 1&2): מחלה ויראלית אשר פוגעת בכבד. הוירוס מועבר בהדבקה ישירה מכלב על ידי הפרשות ממערכת הנשימה או על ידי מגע עם צואה ושתן מזוהמים. המחלה עלולה לפגוע בכלבים בוגרים וצעירים והיא יכולה להתבטא כמחלה נשימתית (במקרה של הדבקה בCAV1 ) או כפגיעה כבדית (CAV2). לשמחתנו בזכות החיסונים המחלה היום לא שכיחה.
פארא - אינפלואנזה (Canine Parainfluenza): וירוס דמוי שפעת הפוגע במערכת הנשימה וגורם לשיעולים ונזלת. בדומה לשפעת בבני האדם זו מחלה שלרוב גורמת בעיקר לאי נוחות וחום ובעלת מופע שחולף יחסית מהר.
עכברת (Leptospira) : מחלה חייידקית זואונוטית (מחלה שעלולה לעבור מבעלי החיים לאדם). קיימים 10 זנים הגורמים להתפרצות המחלה כאשר במתן חיסון המשושה הכלב מוגן רק מפני שניים מתוכם. ההדבקה בלפטוספירה נעשית לאחר מגע עם שתן של מכרסמים או מקורות מים בפרט בסביבה של מים עומדים. המחלה גורמת לפגיעה בכבד ובכליות, עם תסמינים של חום, תשישות, הקאות ושלשולים.
שעלת המכלאות
מחלה נפוצה הנגרמת בשל שילוב של הדבקה חיידקית (חיידק הבורדטלה ברונכיספטיקה) והדבקה ויראלית (וירוס הפרה-אינפולואנזה). המחלה גורמת לדלקות בקנה הנשימה ובריאות. סימניה הם שיעולים קשים, טורדניים ויבשים והקאות קצפיות של ליחה. המחלה שכיחה בכלבים שיצאו מהסגר, כלבים אשר מרבים לשחק בגינות כלבים וכלבים שיוצאים מפנסיון. חשוב להבין ששעלת היא מחלה מאוד מדבקת אולם גם לא כזו שמסכנת חיים. המחלה יכולה לחלוף גם ללא טיפול אולם עוברת טוב יותר לאחר טיפול אנטיביוטי.
כדאי לחסן לשעלת כלבים העומדים להיכנס לפנסיון (או להסגר) וכלבים לפני תערוכה או כל אירוע אחר בו ימצאו בחברת כלבים רבים. ניתן למנוע את המחלה על ידי חיסון, אחת לחצי שנה 14 ימים לפני החשיפה האפשרית. בניגוד לחיסונים האחרים, חיסון השעלת ניתן בהזרקה לתוך הנחיריים
טיפול מונע לתולעת הפארק
ס.לופי היא תולעת עגולה (נמטודה) אשר נפוצה מאוד בישראל, דרום אפריקה ותורכיה. התולעת התגלתה לראשונה בשנות ה80 בקרבת הפארק הלאומי ומכאן שמה.
מחזור החיים של התולעת מורכב ממספר שלבים ומערב חיפושית זבל, מכרסמים וציפורים כאשר הכלב הוא המאכסן הסופי. התולעת גורמת למחלה קשה מאוד שמתבטאת בדרך כלל בפליטות של המזון\מים אולם יש גם מקרים של שיתוק בגפיים האחוריות, מוות פתאומי בשל מפרצת באבי העורקים ובמקרים נדירים פריטונטיס ספטי בשל דליפת מעי לחל הבטן. תהליך האבחון הוא מורכב וכולל לרוב צילומי רנטגן,בדיקות צואה, אנדוסקופיה ובמקרים מסויימים גם T.C.
כיום יש מספר אסטרטגיות מניעה ואסטרטגיית טיפול אחת.
בהתאם להנחיות ארגון הרופאים הוטרינרים צריך להקפיד לתת טיפול מונע כל חודש עד חודשיים על מנת לעצור את התולעת באחד משלבי החיים שלה.
חשוב להבין שמדובר בטיפול מניעתי, החומר הפעיל הורג את התולעת ולא מקנה עמידות לטווח הארוך. על כן טיפול מונע לתולעת הפארק הוא אחד הטיפולים המניעתיים החשובים ביותר שיש.
טיפול נגד תולעת המעיים
תולעי המעיים בכלבים וחתולים נחלקות לשתי קבוצות:
תולעים העגולות (נמטודות): Canis /Toxocara Felis. תולעים ארוכות (מראה ספגטי) אשר מתאימות את מחזור החיים שלהם לסביבה המארחת - כלב או חתול, מעגל ההדבקה הוא לרוב על רקע אכילת צואה או הדבקה מהאם לגורים. בנגיעות גבוהה התולעים עלולות לגרום לאובדן משקל, הקאות, שלשולים כרוניים, דימום ממערכת העיכול ואף לפגיעה בהתפתחות התקינה.
תולעים שטוחות: תולעים אלו נפוצות הרבה יותר וקל יותר לזהות כשיש נגיעות גבוהה. ההדבקה בהן נעשית על פי רוב בידי פרעוש המשמש כנשא, ובגופו נמצאות ביצי התולעים. את התולעים ניתן לראות בצואה, בעיקר בקרב חתולים, והן נראות כגרגירי שומשום לבנים. הן עלולות להדביק בני אדם, ולגרום בעיקר לכאבי בטן, הקאות וגירוד בפי הטבעת.
כדי לצמצם למינימום, את הסיכוי להידבקות בתולעי המעיים צריך להקפיד על מתן תדיר של תילוע. על כן אנו ממליצים לתת טיפול מונע נגד תולעים בכל חצי שנה. בקרב גורים יש לבצע תילוע פעמיים, בהפרש של 10-14 בין הטיפולים ולאחר מכן לאחר כחצי שנה.
בכלבות בהריון יש לבצע טיפול מונע עוד לפני ההרבעה הראשונה, כדי שלא תידבק מכלב נגוע. לאחר מכן, יש לטפל בכלבה בעת ההמלטה. גורים חדשים שנקנו או הובאו הביתה, עדיף שיקבלו טיפול ראשון כבר עם הגעתם, על מנת להיות בטוחים כי אינם מדביקים את בני הבית. לאחר מכן יש להמשיך בשגרת הטיפולים לפי עצת הווטרינר המטפל.
לקביעת תור לביצוע חיסונים לחתולים ולכלבים,
התקשרו למרפאה של מיקה: 054-9669695
שאלו אותנו על מינוי לתוכנית הבריאות השנתית
